ניו יורק שונאים סיפור אהבה

זכרונות מעיר העירים – ניו יורק ניו יורק (טייק 1)

הוא: יש לי טיסת עבודה בעוד שבועיים, רוצה ניו יורק ?

אני: ברור (הראש בעננים/בגורדי השחקים, לא מאמינה על הטוב שנפל עלי)

מתאפקת בקושי שניה ומתקשרת להכי חברה בניו יורק

אני (מתל אביב): יש לי הפתעה טובה לשם שינוי

היא (ב-New York): שיחקת לוטו וזכית ?

אני :כמעט, קרוב… נפגשות בעוד שבועיים (היא לא מאמינה)

שונאים סיפור אהבה

כל מי שמכיר אותי יודע שאני ממפלגת המכורים לניו יורק, אבל לא הייתה לי איתה אהבה ממבט ראשון, וגם לא במבט שני. אולי כי פינטזתי על ניו יורק רומנטית, מהצילומים הנפלאים של הסרט "מנהטן", וקיבלתי עיר שקצת הפחידה אותי, ואני לא אוהבת סרטי אימה. בניו יורק של אמצע שנות ה-80 ה-Times Square , אחד האייקונים שהפך למוקד עליה לרגל למאלאנתאלפים אנשים בעולם, היה איזור די מפוקפק עם תעשיית  peep show שמציצה מהשלטים, ומי בכלל העז אפילו לחשוב להסתובב בהארלם, שבשנים האחרונות הפכה למלכודת תיירים? אני יכולה להמשיך ולספר על עוד אזורים של אז והיום, אבל אני רוצה להתקדם עם הסאבווי, שהיה נראה כמו מקום שמזמין צרות: מלוכלך, מקושקש, התזות צבע, ורחוק מאוד מהגרפיטי ותיירות ה- Street Art של היום. אז הנה אני מגיעה לחלק הטוב, ובו יסופר על שכונה ברוקלינאית העונה לשם Bushwick שהעיפה אותי, אוי גוטיניו, כמה שהיא העיפה אותי, והזכירה לי למה אני מאוהבת בעיר העירים. 

ברחובות שלנו יש קסם מיוחד

אני תמיד ארוזה ברעיונות ובקישורים, למקרה שתיפול עלי נסיעה לניו יורק. מהרגע שאני נוחתת בארץ, אני כבר ב NEXT ומתחילה להעמיס בפייבוריט. שברתי ת'ראש בשלב התכנון, כי ראיתי תמונות ואווירה מהסיור  Bushwick Graffiti and Street Art  , והקליק הזה של "פה אני רוצה להיות". אממה :
זו גיחה קצרצרה לשבוע בעיר האהובה.
ההגעה לשכונה מהעיר תענוג מפוקפק ​​​​​​(מאיזורים אחרים בברוקלין של “מעלה “ אפילו יותר מסובך).

באזור/בשכונה (שהשמועות עליה לא מי יודע כמה) אין מה לעשות לפני/אחרי הסיור שמתחיל בשתיים בצהריים ונמשך שעתיים.

בקיצור, שאלתי את עצמי: האם זה שווה את המאמץ ?

Bushwick כן כן כן

אז הנה הפיצוח לחידה:

אני קצת כמו רוטוויילר שלא יודעת להרפות כשיש לי תמונה ששם אני רוצה להיות.

זוגי, שנסע לעבודה מחוץ לניו יורק בשלושת הימים הראשונים, לא הראה התלהבות לכלות את זמננו הקצר והיקר בנסיעות ארוכות ומורכבות לאיזו שכונה ברוקלינאית (דילגתי על הפרט השולי, שיש שמועה שהיא קצת לא נעימה.למה להיכנס לפרטים?)

בת לווייתי הניו יורקרית, שמכירה בעל-פה את הסעיפים הקודמים, וגם ידעה שלמחרת מזג האוויר יהיה בלתי אפשרי, הבריקה בספונטניות מייד עם יציאתנו ממוזיאון גוגנהיים. "עכשיו נוסעים ל- Bushwick  ואין לי סבלנות לסיורים מודרכים". נו, מי אני שאתווכח? לבשתי פרצוף מרוצה של ילדה שקיבלה את הבלון שכל-כך רצתה, ויצאנו לביקור בשכונה .

הדרך לרחובות המצויירים לא נראתה לי מסובכת, וגם לא נורא ארוכה, אבל אולי ככה זה כשנמצאים עם עכברת עיר, שמכירה איך להגיע לכל פינה, והנגישה לי את החלום כבר ביום הראשון.

זה שוסססס אמיתי! רחובות שלמים מצויירים, הכל כלול. צריך לראות כדי להאמין. רון בלב ומצלמה ביד, מקליקה מקליקה, והמצלמה לא מצליחה לתפוס את גודל התופעה של השכונה הזו. לא, זה לא מנהטן של מעלה. לא רואים את קו הרקיע, עדיין אזור תעשייתי, רגע לפני שהופך לנדל"ן יוקרתי (המכבשים כבר שם), ולא מפחיד בכלל להסתובב שם לבד (אחת השאלות שהדאיגו הרבה נשמות ניו יורקריות, ואותי ביניהן). להיפך, הרגשנו מספיק נח ללטף כלבים שיצאו לסיבוב והבעלים שלהם פנו אלינו בחביבות ושאלו מאיפה הגענו, ואם כבר ראינו את הציור הזה והזה. התנהגות שכונתית, שלא אופיינית לניו יורק. הסתובבנו שם ארבע שעות עד שנפלנו מהרגליים .

אם גם אתם רוצים לעוף כמונו, ולראות איך שכונה שלמה הופכת  להיות הדבר הבא בברוקלין, טונה של אווירה, היפסטרים, מקומות נחמדים לשבת, ורחובות שלמים של גרפיטי, תעשו לעצמכם טובה ורוצו  ל- Bushwick, עם סיור או בלעדיו כמונו .

איך מגיעים אתם בטח שואלים 

מ- Union Square Station / 14 Street
לקחת את ה L -עד לתחנת Jefferson St, Brooklyn, משם אתם יוצאים לתוך הגרפיטי והשכונה.

כדאי להיכנס לקישור Bushwick Collective ההיי לייט של הגרפיטי, שהתחיל ב2011 על-ידי Joseph Ficalora יליד השכונה (יש גם יוטיוב עם סיפור הרקע שלו), והצליח למשוך אמני גרפיטי "ידוענים" מכל העולם, לקבל אישור מהרשויות ומהעסקים שבאזור "לקשט" להם את הקירות, והתוצאה המרהיבה של גלריית רחוב ושכונה מדליקה שלא תפסיקו לדבר על זה ותרוצו לספר לחבר'ה .

להתראות בזכרונות מעיר העירים -טייק 2

42 Responses

  1. זיוה רענן הגיב:

    גם כאן, דרך המסך, מרגישים את המונומנטליות ואת החיות של הציורים. זה מדהים איך אמנות רחוב בימינו מחיה רחובות ושכונות. טובה, האנרגיות שלך וההתלהבות מהעיר של העירים סוחפת, וההמלצות שלך מאוד עדכניות.

    • טובה הגיב:

      זיוה תודה
      הציורים בבושוויק באמת עצומים, גם בגודלם הפיזי ביופיים ובמסר שהם מעבירים . אכן מדהים שהאפקט של "אומנות הרחוב" מיטיב עם כולם והופך שכונות קשות , לשכונות מדליקות . כל פעם שאני נוסעת לניו יורק , משתדלת לגלות את אמריקה של ניו יורק , אלו מסוג המקומות שאני הכי עפה עליהם , אז שכולם יהנו 🙂

  2. Ayelet Saar הגיב:

    וואוו כמה עושה חשק. כל הפוסטים שלך נכנסים אצלי לתיקיית הפייבוריט

    • טובה הגיב:

      איילת 🙂 שאת נשמה ניו יורקרית
      לכבוד הוא לי שיש לך תיקיית ניו יורק על שמי

  3. טל בר הגיב:

    בכל פעם אני מופתעת שיש מישהי שאוהבת את העיר הזאת יותר ממני 😀 איזה פוסט כובש, ואילו תמונות!! מחכה בכליון עיניים לפוסטים הבאים. עשית לי חשק, ואני מקווה שיצטברו כמה שיותר פוסטים לפני שאטוס לשם שוב. תודה!

    • טובה הגיב:

      תודה טל 🙂
      התמונות שם זה יצירות של ממש והן כובשות את העין והלב
      מהרגע שניו יורק כבשה אותנו אין דרך חזרה , היא אפילו לא צריכה יחסי ציבור , כולנו התגייסנו בהתנדבות .
      אני מקווה לעמוד בקצב ובציפיות , בכל מקרה תשרקי לי לפני שאת נוסעת ואתייצב לדגל הניו יורקי בשמחה

  4. מירב טבקמן הגיב:

    אוי גוטיניו איזה פוסט מדליק!!!
    התמונות מרהיבות, בושוויק נשמעת לגמרי כמו הדבר הבא 🙂
    כתוב בצורה מעוררת תיאבון ומעלה חיוך!

    • טובה הגיב:

      מירבי 🙂 תודה
      בושוויק מדליקה , התמונות מעיפות והאווירה כולה מעלה את מפלס החיוך הלא רצוני , כזה שמשתלט עליך

  5. דפנה שמש-דוד הגיב:

    יו, איזה מדליק!! עשית לי חשק לקפוץ לטיול שם

    • טובה הגיב:

      דפנה תודה:)
      מייד'לה יאלה בואי
      תעשי טוב לאנשים בניו יורק עם המילים הטובות בתכשיטים הלבישים שלך

  6. Yonit הגיב:

    הכי הכי הכי אני אוהבת גרפיטים כאלה! חייבת עכשיו לנסוע לניו יורק בגללך. מדהים! תודה. מחכה לפוסט הבא

    • טובה הגיב:

      יונית , הכי הכי הכי תודה 🙂
      מוכנה להיות האשמה העיקרית שבגללה תשוטטי ברחובות ניו יורק בכלל ובבושוויק בפרט עם חיוך נצחי על הפנים
      בתנופה שלכם הפוסט הבא במהרה בימינו

  7. מיכל הגיב:

    ווואוו וווואוווו וווואוווו!!!! שכונה שהפכה להיות פארק שעשועים לעיניים ולנשמה!
    כמה כיף שאת משתפת אותנו בעיר האהובה עליך ..גם אני רוצה (-:

    • טובה הגיב:

      מיכל תודה
      בדיוק , הכי PlayGround לעיניים ולנשמה , שקנאתי בעצמי שאני שם
      וכמה כייף של פרגון 🙂 יאלה בואי

  8. Lian הגיב:

    אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה שלך. פוסט נהדר וגרפיטי מדליק ואיזה כיף לך שהגשמת את מה שרצית!

  9. Dalit הגיב:

    מקסים! בדיוק הייתי במיאמי בדיוק בשכונה כזו שהרימו מהפחים והפכו אותה לאיזור גלריית סטריטארט אאוטדור. נהנתי מאד מהפוסט ומהכתיבה שלך. ממשיכה לעקוב

    • טובה הגיב:

      דלית תודה 🙂
      הלכתי שם מוקסמת מהיופי של היצירות וחייכתי לעצמי במשדך 4 שעות (וגם אחרי)
      ממש טוויסט בעלילה מהפחים לסיורי תיירים , וכולם יוצאים מרווחים
      טייק 2 בחזרה גנרלית כייף לדעת שאת עוקבת .

  10. לו הייתי נוסעת לניו יורק, בדיוק לכאן הייתי נוסעת ובדיוק בגלל המלצה כמו שלך! תודה על סיור הכורסא – מאוד נהניתי!
    נ.ב. – בתמונות אף פעם לא רואים את זה כמו במציאות….

    • טובה הגיב:

      רבקה תודה 🙂
      מה שמוסיף לה המון חן , שהיא לא איבדה את עצמה ונשארה לגמריי שכונה בכל המובנים.
      בושוויק לא מצוחצחת כמו איזורים אחרים שיש בהם סיורים ולא נתקלנו בתיירים בכלל (היינו שם לבד בשעות אחה"צ עד הערב )
      את כ"כ צודקת שדברים "שרואים משם לא רואים מפה" . מי כמוך יודעת כצלמת ואוספת אוצרות
      העיקר שנהנית

  11. נתלי תמיר הגיב:

    טובההה, אני עפתי איתך ברחובות המדליקים ביותר, הצבעוניות, היצירתיות, איך משכונת פח מפוקפקת, הפכו למקום כל כך יפה, אמיתי, אומנתי, השארת אותי ללא מילים, פעורת פה.
    ומפנטזת אותי שוב ביחד איתך עם שולמית (אם תהיה מוכנה לצרף אותי :), מסיירות לנו בעיר האהובה עלייך בעולם, ולפי הנראה תהיה גם עליי.

    • טובה הגיב:

      משכבר 🙂
      שאת היית עפה לצידי מקיר לקיר בארץ הפלאות הצבעונית הזו .
      מאחלת לשתינו שבקרוב תגיעי רחוק עד ניו יורק

  12. מיכל מנור הגיב:

    עשית לי חשק לטייל איתכן בשכונה הזו…אלו בדיוק המקומות שגם אני מתבייתת עליהן וגוררת אחרי אנשים תמהים ששואלים את עצמם "מה יש לה לזו". איזה מזל שלך יש את חברתך הניו יורקרית שמובילה אותך בבטחה למקומות השווים ואיזה מזל שיש לנו אותך שאת מגלה לנו עליהם.

    • טובה הגיב:

      איך שאני מכירה את ה "מה יש לה לזו" ??
      לאן את גוררת אותי הפעם ? זו השאלה שיי' (האמא של הכי חברה בניו יורק )שואלת אותי עם ההודעה שאני מגיעה .
      מדובר באישה שנושקת ל80 ומוכנה לכל הרפתקאה בעיר האהובה שלה – אני זו שמגלה לה את אמריקה של ניו יורק .

      אנחנו חבורה שמרכלת רק על טיולים , בשביל מה יש חברים 🙂
      תודה כבר אמרתי?

  13. רחל לבון הגיב:

    טובה'לה יקירתי
    כמה התמוגגתי מהכתבה הזו. בתור אחת שנמשכת גם לגרפיטי וציורי רחוב שכבר ראיתי כמה בימי חיי, אפילו בפרגואי הרחוקה, יכולה לאמר לך שאילו שהעלית מניו יורק, מהשכונה העלומה בשבילי עד כה, זה הקרם דלקרם. במיוחד שכעת אני צופה בתמונות במחשב ולא בנייד הקטן.
    אהבתי מאד את הכתיבה הקלילה שלך.
    פשוט תענוג לקרוא אותך ולצפות.
    תודה לך
    רחל לבון

  14. טובה הגיב:

    רחל יקירתי 🙂 תודה והמוןןן
    אני אומנם ראיתי גרפיטי בהארלם ובעוד מקומות בניו יורק , אבל בכזאת כמות פנטסטית טרם נתקלתי
    צריך כנראה "משוגע" אחד בשכונה שירים אותה ויגרור אחריו את כולם ,למחוזות אחרים מלאי צבע וחיים .
    אם את שסובבת את הגלובוס אומרת שזה הקרם דה לקרם , מי אני
    הכתיבה הקלילה באה "בילט אין "עם ניו יורק ניו יורק
    ושוב תודה

  15. עדי הגיב:

    טובה יש לי וידוי. לקח לי זמן להבין שזה נושא הבלוג שלך. ניו יורק. וברגע שהבנתי פחדתי לפתוח את הפוסט. פחדתי שזה יעורר את אותה צביטה שמפלחת כשאני שומעת על מישהו שנוסע. חלק מהלב שלי נמצא שם. לעד. אז פתחתי 😃 קראתי ועשית לי חשק לעוד.

    • טובה הגיב:

      עדי , תודה
      כ"כ מבינה לליבך , כל פרידה "מהכי חברה בניו יורק" יש לי נפילת הורמונים
      אני אוהבת "סוף טוב " שעושה חשק לעוד 🙂

  16. judith waldhorn הגיב:

    אני, הנושקת את ה-80, מחכה בקוצר רוח לכל ביקור שלך! זה דבר מאד ידוע שתיירים יודעים הרבה יותר מהמקומיים. זה מזכיר לי את הישראלי המצוי בשנות הששים ת שהתפאר בנסיעותיו הרבות לחו"ל, והיה נשאל: "נו? ובאילת כבר היית???"
    אבל האמת היא, שבניגוד לטובה אני כן מסתובבת עם מצלמה ביד ותמיד מוצאת משהוא חדש, זווית חדשה, אור שונה….
    אני "מכורה" לניו יורק, וחושבת שהיא נפלאה ומיוחדת ומרגשת. א ב ל, אני אסירת תודה לטובה בכל פעם כשהיא מגיעה, כי אין נפלא יותר מאשר לשתף/לחלק חוויות עם משהיא שמרגישה כמוך. אבל מעבר לכך, היכולת של טובה לתרגם למילים את החוויה, לבטא במילים את מה שהעין רואה, הצורה ההומוריסטית, הקלילה, שבה היא עושה את? ז ה ראוי להערכה/הערצה.! הצילומים נ ה ד ר י ם !!! הרבה יותר טובים משלי…:-)
    תודה על הכול.

    • טובה הגיב:

      יהודית, מגשימת החלומות שלי בעיר העירים שלך(ההיית או חלמתי חלום) , שמוכנה לדלג איתי באהבה בין מוזיאונים לאומנות ,לבין גרפיטי בשכונות וגם וגם וגם . למרות ועל אף שאת נושקת ל80 את מרגישה לי כמו נצח נעורים
      אז זו הזדמנות מצויינת לומר לך תודה ענקית, על כל השנים שאני גוררת אותך איתי לכאן שם ולכל מקום

  17. ענת מישר הגיב:

    מגרה כל כך, עשיר, צבעוני ומרתק!!
    יש לי חלום
    ובחלום את מספרת לי שאת נוסעת ואני אומרת לך שגם אני 🙂

    • טובה הגיב:

      תודה שאת חולמת איתי ניו יורקית 🙂
      מחכה לך בענת פינת ניורק אומרת לי "אוי ניו יורק ההיית או חלמתי חלום"

  18. מירה הגיב:

    אוי ויי, איזו צביטה בלב… אפילו שכבר ראיתי ושמעתי ממך על נפלאות השכונה – פשוט עושה חשק לקום עכשיו ולטוס…

  19. טובה הגיב:

    מירה'לה 🙂 תודה
    צבטתי את עצמי ושאלתי "האם זה אמיתי?"
    יש לי חשק לסיבוב שני בשכונה הנפלאה הזו .
    את באה?

  20. אביטל הגיב:

    איזה יופי צבעוני. מזכיר לי את הסיור שלי בשורדיץ' לונדון לפני חודשיים. חולה על אמנות רחוב ובכלל רחוב העיקר אם יש לי מצלמה ביד, וזה לרוב ככה… נפלא!

    • טובה הגיב:

      אביטל תודה 🙂 כייף לקבל פרגונים מצלמת רחוב שכמותך
      התמונות כולן צולמו באייפון. יש קסם מיוחד באופי השכונתי שלה, ולא רק בגלל הגרפיטי … פשוט כייף להסתובב שם

  21. כל כך צבעוני ויפה! המלצה שווה זהב…

  22. רוני מתוק הגיב:

    וואו , תודה. כיף לקרוא ובזה הרגע הכנסתי לתכנית הטיול הקרוב שלנו

  23. טובה הגיב:

    רוני תודה לך 🙂
    הכי כייף לי לשמוע שניו יורק שלי, נכנסת לתוכנית הטיולים של אחרים .
    מתי נוסעים ?

  24. אילנה בר הגיב:

    אוי טובה, עשית לי את הערב… נראה שכ"כ יפה שם… צבעוני ומהפנט… שומרת לי את הפרטים הטכניים בצד לחודש הבא שאגיע לשם, אינשאללה…

  25. טובה הגיב:

    אוי אילננננה, זו את שעשית לי את הערב ותודה 🙂
    זו שכונה שממש כייף להסתובב בה – מלא פאבים ובתי קפה , מסיבות רחוב וטונה אווירה
    כבר יצא לכמה מבקרים לראות איך שמפזרים ספריי אהבה בצ'כונה ואפילו לראיין את האומנים .
    ואילנה, הבטחתי לך לווי צמוד ואהיה שם בשבילך לכל הפרטים הטכנים ( רק תתני לי שריקה כשאת נוסעת )

להגיב על מיכל מנור לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *