בואו להתרגש איתי בניו יורק


מי שמכיר אותי יודע שאני אלרגית למילים גדולות, ולהתרגש בפומבי פה לפניכם זה לא בא לי בקלות.
אין לי מילה אחרת לתאר את מה שמתרגש עלי בתקופה האחרונה, ממש לפני פרוץ עלינו השנה החדשה והטובבבה.
עד לפני כמה חודשים לא היה לי בלוג, והפייס ואני לא היינו חברים, סוג של הוא ואני לעולם לא… אז איך נפלו גיבורים ברשתו של הפרצופספר?
נו, לא בדיוק, עדיין יש לנו יחסים מורכבים, הוא מעמיד פנים ואני משחקת אותה קשה להשגה, שלא אפול קורבן לדייסון של שואבי הזמן.
ובכל זאת אני חייבת להודות, שהוא שידך ביני לבין  החברים החדשים (הוא טוב בזה), שמפרגנים לי ולניו יורק שלי מכל הלב, והיא היא שעומדת בראש שמחתנו .
————————————————————————————————————————————————————————
אזהרת קריאה – כל ניסיון למצוא קשר בין חלקי הפוסט הוא מקרי בהחלט ועל אחריותכם הבלעדית.
ההתרגשות שלי מניו יורק, כאן שם ובכל מקום (אז והיום) היא השחקנית הראשית פה.
אחרי שהבאתי פה חתיכת הקדמה הגיע שלב ההוכחות.
————————————————————————————————————————————————————————רק על ניו יורק לספר ידעתי
בתחילת החודש  הפתיעו אותי שתי "טיולוגיות בנשמתן" לכבוד "הבלוג דיי" (כן, כן, גם אני לא ידעתי שיש יום כזה).
בחג הזה נהוג לפרגן לבלוגרים אחרים ותתפלאו לדעת שזו קהילה מאוד מחבקת.
מיכל בן מנור רשמה " בלוגים של טיולים זה השחור החדש  – אני רוצה להמליץ לכם על בלוגריות שכותבות בנימה אישית ".
זיוה רענן הציגה אותי "בללכת עם האמת הפנימית ולספר סיפורים שטרם סופרו  באהבה גדולה והתלהבות אינסופית. בא לי שגם לי תהיה איזה עיר שהיא כאילו שלי, שביקרתי בה המון פעמים עוד משנות השמונים."
כבלוגרית חדשה מהניילון שניו יורק זה בכייף שלי, נצצו לי העיינים מהתרגשות.
ואני בכלל לא ידעתי שרק על ניו יורק לספר אדע. חשבתי "שכאן שם ובכל מקום" תהיה כותרת מתאימה לסיפורים שלי, אבל ניו יורק החליטה לקחת את ההובלה בטנגו הזה, רצתה בלעדיות הממזרה ואני התמסרתי באהבה.

רבותי ההסטוריה חוזרת
כבר שבועיים שאני מתרוצצת בקבוצות הצפון אמריקאיות השונות, מחלקת במרץ רעיונות ועצות, איפה אפשר להנות "בעיר העירים", לכל הנוסעים בחגים.
פתאום, אני מקבלת הודעה פרטית מטלי, אחת שעלתה עלי: "הי. בדקי אם אפשר להוציא מכאן המלצות….או שתוכלי להינות בעצמך" 
A Walking Tour of 1866 New York  מה אני אגיד אותכם, כאילו שהתגלגל אלי התפוח בדבש מהמאה ה 19.
צללתי "בחזרה לעתיד " וככל שהתקדמתי בקריאה, התרגשתי לראות שניו יורקרים הם ניו יורקרים הם ניו יורקרים (אז כמו היום).
אני יודעת שאתם עצלים מדי להכנס ללינק (יודעת צדיקה נפש קוראיה) והוא גם טיפל'ה ארוך … אז רק ביס לטעם מהתפוח הכי מתוק.
כמדריך סיורים והסטוריון כשאני נוסע ברכבת מס1 במרכז העיר, קראתי את ההקדמה למדריך הכיס, " בלמה זה נכתב ". אחרי שהמספר מציג את עצמו כג'ון ותרבי "ניו יורקר"  הוא מכריז:

,Walking is my delight. Often, stick in hand
, do I start out on a morning, and roam about the whole long day

viewing the various places of interest,
and noting down in my memory any curious or quaint story

כשהגיע חברו הותיק  והתעניין במקומות לינה, ותרבי קפץ על ההזדמנות בשתי רגליו ויצא להראות לו, למי יש את התפוח הכי יפה, טעים וגדול באיזור.
במשך שבוע הם יצאו בכל בוקר לסיורגל אחר, כל אחד מהם הפך לאחד משבעת המסלולים של "מדריך הכיס".
כל הליכה מסופרת כשיחה בין שני הגברים – החבר שואל כל מיני שאלות מובילות, ולותרבי יש כמובן את כל התשובות.
מאז ועד היום את ניו יורק אוהבים דרך הרגליים.

הסתיו הוא האביב השני, בו כל עלה הוא פרח

אתם בטח שואלים את עצמכם איפה לעזאזל הקרם דה לה קרם שהיא הבטיחה בפוסט הקודם? הנה זה בא.
באחת הפעמים, כשהקריז על "עיר העירים" היה חזק ממני, רציתי את הסתיו ועכשיו. קניתי כרטיס לסוף אוקטובר ולא נתתי לעובדות לבלבל אותי (בסוף אוקטובר רק בחלומות אוכל לאסוף עלים צבעוניים).
ערב הטיסה, לחשתי באוזנה של החברה הכי טובה, שאני מצפה שהשטיח האדום יחכה לי עם כל התפאורה. שו שמעה ש Olana Landscape תספק את הסחורה ויותר מזה. יצאנו לדרך לבושות במצב רוח אופטימי. בחלק הראשון של הנסיעה העצים ערומים ועצובים ואז פתאום, למרות שהיינו בנסיעה על כביש מהיר, התגלתה השלכת בצבעים הנכונים.
בחוץ ירד גשם ואצלי בעיינים ובנשמה חגיגה.
התחלתי להקליק עם המצלמה ללא הפסקה. אוח גוטיניו גוטיניו כמה שניו יורק טובה אלי (זו עדיין מדינת ניו יורק לכל מרימי הגבה).

כל בית צריך מרפסת תצפית

בכניסה לפארק יש אגם ומסביבו השלכת כמו בתמונה מז'ורנאל, כל השבילים מכוסים בעלים אדומים, כתומים וצהובים.
ממשיכות במעלה הכביש ושם התגלתה תמונה של "שם בדיוק אני רוצה לגור" בית חלומותי .
כמה מילים לפני שממשיכים על Frederic Church, הבחור שרכש את אדמת הפארק לפני 160 שנה (רבותי ההסטוריה חוזרת). מדובר בבן טובים גם במובן העשיר של המילה (הורים טחונים כמו שהצעירים אומרים) שהתברך בכשרון מבטיח לציור (שגם מומש בהצלחה מסחררת) ויצר הרפתקנות לגלות עולמות ששימשו נושא לציוריו (בחור כלבבי).
בגיל צעיר חצה את אמריקה לראות קרחונים, ולהריח הרי געש מעשנים בדר' אמריקה (חשבתם שהצעירים שלנו המציאו את הגלגל).
לאחר רכישת הפארק ונישואיו לאיזבל, יצא הזוג הצעיר למסע שופינג מטורף בן 18 חודשים במדינות אקזוטיות.
הבית תוכנן בהשפעת מסעותיהם במזרח התיכון, פרס, ארמניה…עם אלמנטים עיצובים שהועתקו משם.
פנים הבית מכיל חפצים וריהוט אקלקטי שנרכש במסע השופינג (חייבת את השם של המעצב ששלח אותם לחנויות הנכונות).
כל בית צריך מרפסת עם תצפית על ההדסון ופארק מטופח סביבו. ניטעו אלף עצים מקומיים, ספסלים כפריים, והאגם שפגשנו בכניסה לפארק, הוא ביצה לשעבר על שטח 10 דונם.
אין מה לומר כשאין מה להגיד לזוג היה טעם והתמונות בעיניים כ"כ יפות שבא לבכות או לצרוח הצילו .

איפה היינו ומה עשינו – בחזרה לעתיד הכל כלול

אם נדמה לכם שנפלתי קורבן למצב רוח רומנטי, אז כן זה קורה לטובבבים ביותר כשהם חולמים לאסוף עלים צבעוניים.
Olana Landscape – הסוכריה הכי מתוקה בקצרצר ממנהטן
מרחק נגיעה שעתיים ורבע ממנהטן ברכב (שווה ביותר)
גוגל מפ  לאיך מגיעים (נגמרו לכם התרוצים)
שעות פתיחה: תלוי בעונה (לבדוק באתר)
הכניסה לבית Frederic Church בסיור מודרך בתשלום ובשעות קבועות (לפארק בחינם).
רואים קרוב רואים רחוק – הבונוס כשעושים את הסיור בבית הצייר, מעבר לעושר ארכיטקטוני, צבעוניות וכשרון נחשפים לארבעה כווני נוף, מנקודות שונות ברחבי הבית: נהר ההדסון, הרי קטסקיל, Taconic ורכס הרי ברקשייר
הבאסה, שלא ניתן לצלם בבית ( תכנסו לאתר ותתרשמו למרות שהוא חיוור ליד המציאות)

I LOVE NEW YORK  אם גם אתם רוצים לאסוף עלים צבעוניים במדינת ניו יורק, תוכלו לעקוב אחר התקדמות השלכת באתר הנפלא.
מתעדכן כל יום רביעי בצהריים (יפה להציץ בו בכל מקרה)
המלצה של טובה, תעלו על האוטו ותסעו לאולנה פארק בכל עונה.

 

אחרי שכתבתי כאן ושם איפה כדאי לבלות בחגים, קניתי תקווה לשנה הבאה בניו יורק הבנויה. אני מתרגשת כמו ילדה .

אם גם אתם רוצים להתרגש עם ניו יורק שלי לפני כולם, מוזמנים להרשם בסרגל הימני למעלה.

תודה ושנה טובבבבה

 

 

 

26 Responses

  1. רחל לבון הגיב:

    טובה יקירתי כמה יפה את מתארת את ניו יורק. תמונות השלכת בפארק OLANA מדהימות !!! אני רק מייחלת לראות כזו שלכת יפה ביעד הקרוב. ואולי יום אחד נלך שלובות זרוע ואגנוב אותך קצת מחברתך עבור סיבוב כזה שבו תראי לי את ניו יורק שלך, שאת כה מיטיבה לתאר, שאין מי שלא נכבש בקיסמה ובקיסמך.

    קסם של כתבה וגמר חתימה טובההההה!!!

    • טובה הגיב:

      יקירתי תודה על הפרגונים והלווי הצמוד כל השנה 🙂

      תארי לעצמך שרציתי לצרוח מהתרגשות באולנה פארק (למרות שהיינו אחרי הפיק) . תדמייני שאת רודפת אחרי ציפורים נדירות וחמקמקות. מי כמוך מכירה את ההתרגשות הזו.
      את בדיוק בעונה הנכונה, לאסוף עלים מהעצים המאופרים ביפן ( גם יהודית הניוירקרית יוצאת לכבוש את השלכת היפנית ) .

      ורחל , את יודעת שאשמח להקסים אותך יד ביד בניו יורק ניו יורק

      חתימה טובבבה

      • רחל לבון הגיב:

        חתימה וגמר חתימה טובה לך יקירתי. אני מתארת לעצמי איזו התרגשות אפפה אותך בפארק אולנה. בכלל כל הפוסט הוא מטעמים שרק ללכת ולראות יחד איתך. מחכה כבר לכתבה הבאה שלך.

        רחל לבון

  2. נתלי הגיב:

    מאוהבת בשפה הטובה שלך, היא מעלה חיוך בפניי, וההתרגשות מן העיר הגדולה שטרם הייתי בה בחיי, חוצה מסך וגבולות, ומפרפרת את ליבי בכל פעם שאני קוראת את הפוסטים שלך. פוסט משובח ומרגש ביותר.

    • טובה הגיב:

      משכבר יקרה , זה קרה בדיוק לפני שנה שהכרנו.
      מאז את נמצאת איתי בניו יורק , אולי יותר מכולם –
      העורכת שמחייכת, מתרגשת ומסדרת לי את הנשימות והתמונות כאן ושם .
      תודה 🙂 ושנה טובבבה

  3. נילי הגיב:

    טובה'לה הניו יורקרית הטובה,
    איזו תמונת שלכת יפיפיה, מהמשובחות שראיתי, אי פעם!
    ומי שמע על אולנה פארק חוץ מניו יורקרים אמיתיים כמוך?
    תודה שאת חושפת בפנינו פינות חמד נסתרות!
    מאחלת לך לגלות ולחשוף פינות חמד נוספות בביקורך הקרב ובא, וכמובן שנה ברוכה של התחדשות ותגליות נוספות
    נילי

    • טובה הגיב:

      נילי הטובה 🙂 תודה
      מודה באשמה שהפינות האחרות הן אלו שעושות לי טוב לכתוב עליהן .
      השלכת והבית הזה … זו התרגשות אמיתית
      מאז כשמגיעה רוח סתיו אני רודפת אחרי עלי זהב
      השנה השלכת הקדימה … מקווה שאצליח לאסוף עלים .
      מבטיחה לשוב עם סיפורים חדשים .

  4. זיוה הגיב:

    טובה. עם כל פוסט שלך אני חושבת איזה מזל שפתחת בלוג. כישרון הכתיבה שלך הוא משהו שחבל להחמיץ. זו הנאה צרופה לקרוא על פנינים מיוחדות שאת מיטיבה לתאר כמו הצמד הזה שמטייל בעקבות ניו יורק של פעם. לא הייתי בניו יורק, ועכשיו כשמחירי הטיסות יורדים, מתבהרים לי שני דברים. האחד הוא שהשנה אני הולכת לאסוף עלים צבעוניים ביפן, ובהזדמנות הסתווית הבאה אאסוף כאלה בניו יורק. אני הולכת ללמוד את האתר העוקב אחר התקדמות השלכת כדי להיות מוכנה לשנים הבאות. והדבר השני הוא שגם בתפוח הגדול אפשר ליהנות בנחת מחתכ'ת ארץ אחת ושווה להקדיש טיול מלא לעיר ולמה שיש סביבה. את לגמרי מוכיחה את זה.

    • טובה הגיב:

      זיוה , לשתינו יש חיבה מיוחדת למילים וסיפורים
      מילים מביאות מילים ומסתבר שסיפורים מביאים סיפורים (גם של אחרים) והתהליך כולו מרגש .
      מי כמוך יודעת
      היה לי קשה לצאת מהארון ולעשות אוטינג לסיפורים שלי (מי אני מה אני שאפרסם ..)
      ופה את נכנסת לתמונה, בתבונה ורגישות שמאפיינים אותך דחפת אותי בעדינות לקבוצת הפייס הנכונה 🙂 תודה ענקית וחיבוק .

      שאת הולכת להתרגש מהעלים היפניים … כבר מחכה לסיפורים .
      וזיוה , בניו יורק מבטיחה לך לווי צמוד יד ביד, אולי גם משכבר תצטרף אלינו מתחת לאף באיסוף עלים וחתיכת הסטוריה .

      • זיוה הגיב:

        טובה, הליווי שלך (וגם מחירי הטיסות) הם לעזר רב כבר עכשיו. ותודה רבה על ההצעה. אני מאוד סומכת עלייל ועל טעמך. חוץ מזה, כל מה שאמרת על אהבתנו המשותפת – מדויק.

  5. מיכל הגיב:

    אווייי כמה שגם אני אלרגית למילים גדולות …אבל עדיין כשהם נכונות אני משתמשת בהם ובגדול! וכמה נכון גם כאן, ההתרגשות עברה דרך מסך המחשב והקפיצה את ליבי בהתלהבות. איפה להתחיל..לטייל בניו-יורק של המאה ה19 נשמע כמו חוויה מטריפה! והירוק, צהוב, כתום, אדום אש של האביב השני בפארק אולנה הקפיץ אצלי את כל החושים. נכנסתי לכל הלינקים ועפתי.
    תמשיכי לשתף באהבה שלך זה ממכר!

    • טובה הגיב:

      מיכלי וואוו:) תודה
      איזה תגובה צבעונית (חושנית ) התפרצה לך מהנשמה .
      כ"כ שמחה שהצלחתי להדביק אותך בהתרגשות שלי .
      עם תגובה כזו , בטח שאמשיך לשתף

  6. Lian הגיב:

    אהבתי מאוד את הכתיבה שלך. אני חושבת שאת אוהבת את ניו יורק כמו שאוהבים בן אדם. ומה זו עיר אם לא לב פועם? ומה ההבדל בכלל בין אהבה לעיר ואהבה לנפש אחרת? אהבה זו אהבה וגם לעיר יש רוח ונשמה.
    והנה אני כזאת פיוטית, בהשראתך…
    מאחלת לך שנה טובה, מלאה באהבה ומקומות יפים💙

    • טובה הגיב:

      ליען תודה:) שמחה שהכתיבה שלי נגעה בך ובנשמה הפיוטית שלך
      ושהצלחתי להעביר את האהבה לעיר הגדולה
      קלעת בול לנשמה וללב הפועם … מילים יפות ומרגישות …
      שנה של טיולים ופיוטים טובבבים

  7. מירב טבקמן הגיב:

    קוראת אותך והחיןך לא עוזב את שפתי 🙂
    אני מאוהבת בכתיבה שלך, בהומור שלך ועכשיו גם בניו יורק שלך!!!
    רק תמשיכי להביא לנו כאלה פנינים של ניו יורק ושל הכתיבה שלך :))

    • טובה הגיב:

      מירבי חייכת אותי 🙂 ותודה
      בסה"כ הקשבתי לאחת שיודעת , ושיחררתי את הרגש לחופשי …
      תיראי כמה קל להפוך אותך למאוהבת
      אשתדל להמשיך לפנק לפנק לפנק

  8. מיכל מנור הגיב:

    טובה, אני כל כך אוהבת איך מפוסט לפוסט את נפתחת אלינו הקוראים. הכתיבה שלך הופכת יותר אישית, את מרשה לעצמך להתלוצץ ולקשקש איתנו. אני מאד אוהבת תיעודים וסיפורים היסטורים על מקומות בעולם והנה בפוסט המקסים הזה הבאת שניים כאלו, מעוטרים בצילומים מרהיבים של שלכת. אהבתי מאד ותודה על הפרגון בתחילת הפוסט.

    • טובה הגיב:

      מיכל 🙂 תודה על הפרגונים כאן ושם (את התחלת)
      אני חושבת שמילים מביאות מילים , פוסטים מולידים פוסטים והתגובות מדרבנות את השחרור הזה שאת מדברת עליו .
      התהליך של הכתיבה חדש לי ומרגש אותי, סוג של גולם שקם על יוצרו , במובן הטוב והמפתיע
      כבלוגרית רואת עולם את בטוח מבינה .
      הסיפורים ההסטורים נפלו לי כתפוחים בדבש
      לשנה טובבבה ומתוקה

  9. ינינה הגיב:

    קודם כל התמונות. ואז שוב התמונות. ואחר כך מה שכתבת.
    לא קשה בכלל להתרגש מניו יורק.
    תודה על הסיפורים המענינים שהבאת.

    • טובה הגיב:

      ינינה 🙂 תודה והמון
      מי שמכיר אותי יודע , שהתמונות אצלי לפני הכל , והן שמנהלות אותי בבחירת הטיולים – רואה תמונה ששם אני רוצה להיות (ואין לי דחיית סיפוקים מהרגע שרואה כזו)..ורק אח"כ המילים והסיפורים .
      אז כנראה יש צדק בדברייך, ויחד עם זאת ניו יורק והשלכת מצטלמות לי באהבה (מדובר במצלמה אוטומטית קטנה על סף הצעצוע)
      שמחה לשמוע שהצלחתי לעניין אותך בסיפורים (לפעמים יש לי תחושה שזו רק אני שמתלהבת …)

  10. קודם כל התלהבתי כמו ילדה מהחידוש הלשוני פרצופספר. אחר כך הרעיון ללכת בעקבות מדריכים ישנים לגמרי הטריף אותי והתמונות האלה של השלכת? מה אומר? אני חייבת פעם לעצמי את ניו יורק בסתיו ואז אחזור לבלוג שלך, לכל הפוסטים שלו להדריך אותי….

    • טובה הגיב:

      רבקה'לה 🙂 תודה
      כבר סיפרתי שהשלכת "בגללך" ואת האשמה העיקרית … גם על זה תודה .
      שמחה שגם אני "אשמה" בחידושים לשוניים . עוד יותר שמחה, שלא רק אני התלהבתי מללכת בעקבות מדריכים ישנים ( כמעט גנזתי מחשש לחוסר עניין לציבור) .
      אומנם אני אוהבת את ניו יורק בכל העונות ,אבל בסתיו , אוח הסתיו הזה … וניו יורק זו עיר עם הסטוריה מרתקת
      כשזה יקרה את יודעת איפה למצוא אותי

  11. אילת הגיב:

    יופי של בלוג! יופי של פוסט! איזה כיף של גילוי מבחינתי 🙂

    • טובה הגיב:

      אילת תודה:)
      אחרי שגילית את ניו יורק שלי … ואני את לונדון שלך
      הכייף נהיה הדדי

  12. מיי דיר טובה,
    את יודעת שהראש שלי עובד קצת אחרת בשניה שאני קוראת מילים ושלך הביאו לי בשנייה את השיר של סטינג 'Englishman in New York'
    כנראה זה התחבר לי לטיול בניו יורק במאה התשע עשרה, למדריך… לזה שלא משנה איך נסתכל על זה, כל עוד אנחנו לא גרים במקום (גם אם נמות עליו) אנחנו עדיין אורחים בו.
    הבת שלי שאלה אותי לא מזמן אם אני חושבת שאורחים שבאים לישראל חושבים עליה מה שאנחנו כתושבים חושבים עליה…
    את מתארת לך מה עניתי, בערך את כל מה שכתבת כאן בפוסט… העיניים אותם עיניים אבל הן שונות כשאנחנו אורחים, הן נוצצות.
    והשיר של סטינג הוא שיר שמדבר בדיוק על זה, איך אנחנו מתבוננים על עיר מעיניים של אורחים לרגע…
    הפוסט שלך עוסק בהרבה דברים, גם בלהיות אורחים מנקודת מבך, במסעות של פעם שהופכים בידנו לעתיד הנראה לעין. לא התעצלתי ואף נכנסתי למדריך של המאה ה 19, בעיקר חייכתי. חוויה אמיתית לקרוא את זה.
    יש בפוסט שלך שלכת, שלכות… שאותן אני כל כך אוהבת. הפארק הזה פשוט יפהיפה ומעורר השראה. והצמד הזה שמטייל בניו יורק… וסטינג שהגיע אליי לביקור דרכך…
    ואת. את כותבת את ליבך ונפשך באהבה אינסופית לעיר הזו. יש לך הומור ויש בך כנות ויש בך בהירות וצלילות בהתבוננות שלך ובהקשרים שאת עושה.
    אוהבת מאוד את הכתיבה שלך ואמרתי לך כבר פעם שאשמח לקרוא אותך מדברת גם על מקום אחר… על עיר אחרת. סקרנית מה יצא מזה…
    בינתיים מאחלת לך כמו תמיד שתחזרי אל אהובתך בכל רגע נתון , זו עיר שכל פעם מחדש מרגישים בה פעם ראשונה.

  1. 09/11/2017

    Such a nice blog.

    I have read an amazing article here.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *