New York calling

שונאים סיפור אהבה – ת"א, ניו יורק, ת"א 

כששאלו אותי, איך אין לי תמונות מניו יורק, אחרי כ"כ הרבה ביקורים? עניתי, שאני לא מרגישה שם תיירת, זה כמו שאני לא מסתובבת בת"א עם מצלמה.   

הסיפור האמיתי מאחורי הקלעים: אבי אהב לצלם, אהב מצלמות, כ"כ אהב שהיה מעמיד את היקרים לו, בכל פוזה וזווית אפשרית ומצלם ומצלם ומצלם.
כמו שאבי אהב את המצלמה, ככה אני שנאתי אותה.
הכי שנאתי, לעמוד מול השמש ולהצטלם: העיינים שלי צרבו, דמעו, התכווצו, כמו הפעולה של הצמצם במצלמה נגד חשיפת יתר.
בקיצור אני לא עשיתי עיניים למצלמה והיא החזירה לי בדרכה שלה.
עד היום, אני לא אוהבת להצטלמן וזה למה אין לי תמונות פרופיל כאן שם וברשתות החברתיות.

מי רוצה ניו יורק ולא קיבל

הצמודה שלי בניו יורק מאוהבת בעיר שלה ולא תפספס שום הזדמנות לצלם אותה. היא מסתובבת בעיר הגדולה, חמושה ב-3 מצלמות כבדות, שהולכות לפניה + אייפון (רק מלראות נתפס לי הצוואר והגב).
אחת לכמה זמן, אני מקבלת הודעה עם פרץ תמונות, מי' כתבתנו לחדשות ניו יורק / אמא של חברתי הטובה ביותר. ההודעה האחרונה: "את חייבת לראות את הסבווי החדש, שרץ לאורך Second Ave, זה ממש מוזיאון, רק תבואי כבר".
מייד נכנסתי לקישור  Here’s Where to Stop Along the Second Avenue Subway ובדקתי את "האטרקציות" בתחנות שלה (תמיד כדאי להציץ).
היא מכירה אותי, כך נאספות תמונות לחלום הניו יורקי הבא ונארזות עם הקישורים בפייבוריט.

תמונות "מהמוזיאון " של הסבווי – צילומים מהשטח באדיבות י'

שנשים קצת מוסיקה? הפגישה הראשונה שלי עם הרכבת התחתית, בתחילת שנות השמונים, לא היתה נעימה (סיפור לפוסט אחר) והתחברה לי עם New York מהסרטים של הבמאי מרטין סקורסוזה "רחובות זועמים" ונהג מונית "ולא עם "מלכת היופי של התחתית".
האיכות של הווידיאו לא מן המשובחות , אבל לייזה מינלי מצויינת ורוברט דה נירו כ"כ צעיר, שהייתי מוכרחה.

מתוך הסרט New York New York

חיים שלמים מתחת לאדמה

ההודעה של י'  "מהמוזיאון של התחתית", שלחה אותי לסיבוב ב 15תחנות ששוות עצירה (גיליתי כמה שעוד לא בדקתי) וכאלו שנתקעתי בהם מבחירה עד שגרדו אותי, שלא לדבר על  "המוזיאון האנושי " שמרתק אותי לא פחות.
מסתבר שיש חיים שלמים מתחת לאדמה, עם עשרות דמויות מברונזה של Tom Otterness שבעיקר גרמו לי לצחוק, כמו התנין שעולה מתוך הביוב לגרור קורבן, או האיש הקטן עם שקית הכסף הגדולה, שהתישבתי לידו בספסל ההמתנה. לבוש בהידור במגבעת, עניבת פרפר ונעליים מבריקות, רק הרגליים שלו קצת קצרות. 

מניו יורק באהבה 

לפני מספר שנים, כשהגעתי לעיר העירים, קיבלתי מי'  מתנה, מצלמת קנון אוטומטית קטנה במיוחד (ממש צעצוע של מצלמה). הסתכלתי עליה והיא עלי, היה קליק מיידי, אהבה ממבט ראשון.
מאז ועד היום אנחנו מפלרטטות, מכאן ומשם ועוד אחת, למקרה שלא יצא טוב. בוק לכל בניין, גשר, תחנת רכבת… בדיוק כמו שאבי צילם אותנו וכ"כ שנאתי.
כששואלים אותי, איך יוצאות לי תמונות כ"כ טובות? איזה מצלמה יש לי ואם אני ממליצה עליה? תמיד אומרת, שניו יורק מצטלמת לי באהבה, בלי טריקים ובלי שטיקים.

Grand Central Terminal היא הגראנד מאדאם של תחנות הרכבת והיא ללא ספק יודעת ומתנהגת בהתאם.
אז מה יש בה, שהפך אותה לכוכבת קולנוע גדולה ומבוקשת (לאור הביקוש העצום לצלם סרטים וסדרות טלוויזיה באתר המפורסם, יש בתחנה אחראית הפקות)?
היא אירופאית בנוף האמריקאי, במבט ראשון היא מבלבלת בגודלה, מבנה גוף ניאוקלאסי, מסנוורת באורות השנדלירים, עונדת שעון טיפאני מזהב שמשובץ באבני אופאל (תכשיט יקר שמוערך ב10-20 מיליון דולר), היא שומרת מספר סודות הרחק מעיני הציבור הרחב והמוני אנשים מבקשים להצטלם עם הכוכבת המפורסמת, על רקע מפת השמיים והמזלות של פול סזאר, אולי יפול עליהם אבק כוכבים נוצץ במיוחד .
טוב לדעת שסיור הליכה חינמי בגרנד סנטרל (שכולל גם את הסודות שששש) מתקיים כל יום שישי ב 12 וחצי בצהריים.

Grand Central Terminal כוכבת הקולנוע הגדולה מכולם

פוטו פיניש בתל אביב

סיפרתי בפוסט הראשון, שאני צופה בסרט, קוראת סיפור …והקליק הזה ,של "פה אני רוצה להיות", ככה זה עובד אצלי. זה מה שקרה לי עם הבלוג של נתלי (תאמינו לי שווה ביותר) ראיתי, קראתי, נדלקתי ורציתי גם תמונות כמו שלה.
שמתי לב ,שרשום "כל התמונות מצולמות באייפון 5 " ועוד איזה תמונות (מי אמר שמוכרחים מצלמות ששוקלות טונה וחצי).
בסיום הקריאה ציפתה לי הפתעה "סדנת צילום בסמרטפון לכל הנרשמים".
לפני שבועיים היא פתחה קבוצת "ווטס אפ" לנרשמים וזרקה עלינו משימות שונות: צילום בלי בניינים ואנשים, קונטרסטים, מאתגרת בצילומים אדומים, היא גרמה לכולנו לראות אדום בכל מקום, או כמו שאמרה ענבל (אחת המשתתפות ) "זה דרכו של המוח, כשהמשימה תהיה פיל ורוד גם הם יופיעו בכל מקום".
בעצם היא לימדה אותנו ל ה ת ב ו נ ן .
השבוע זה קרה, 4 שעות של תענוג  והיי יש לי תמונה פרופיל להשוויץ בה בכל הרשתות.

בדרך למוזיאון עוצרים ב Subway ולפעמים כדאי להחמיץ רכבת או שתיים (יבואו אחרות), לקחת את הזמן ו ל ה ת ב ו נ ן בניו יורקרים ובאומנות הסביבתית, שמזמנת לכם חוויות אחרות לעיתים חד פעמיות.
כנראה שגם עריית ניו יורק זיהתה את הפוטנציאל והוסיפה לראש רשימת האטרקציות את Cool Subway Station בפעם הבאה נפגשים בתחנה.

אם אתם כבר בסביבה  :

Here’s Where to Stop Along the Second Avenue Subway – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול יש 3 תחנות לאורך השד' השניה . מתחת לכל תחנה בקישור , מרוכז כל המידע בצורה מפורטת :תאטראות , מוזיאונים ,פארקים , מסעדות , קניות ,חיי לילה ..

Life Underground התחנה של הדמויות מהברונזה נמצאת ב 14th Street and 8th Avenue- השתמשתי בה בדרכי לשכונת Meatpacking District  ולמוזיאון וויטני החדש שצומח מפארק  High Line שבקצה שלו יש את השוק המועדף עלי  Chelsea Market ולשכונת צ'לסי שמשופעת בגלריות חינמיות   

Grand Central Terminal כוכבת הקולנוע הגדולה מכולם – טוב לדעת  שסיור הליכה חינמי בגרנד סנטרל (שכולל גם את הסודות ) מתקיים כל יום שישי ב 12 וחצי בצהריים ואין צורך בהרשמה מראש

רשימת האטרקציות של עריית ניו יורק לפי נושאים

נתפגש בפוסט הבא בניו יורק הבנוייה